שחיקת האהדה האמריקאית לישראל: 2026–2001

CulturalBI — תקציר מחקרי · מרץ 2026

Gallup: 'Who do you sympathize with more?'

General population. Red line = Oct 7, 2023. Verified data only.

+43
Avg gap 2001–2018
+13
2025
−5
2026

Every February, Gallup asks: 'In the Middle East situation, are your sympathies more with the Israelis or more with the Palestinians?' The oldest continuous tracker — since 2001.

For 25 years, Israel led with an average margin of 43 points. The gap began narrowing in 2019 — four years before the Gaza war. In 2026, Palestinians pulled ahead for the first time (41% vs 36%). The 5-point gap is within a single poll's margin of error (±4 pp), so one snapshot doesn't prove Palestinians definitively lead. But the multi-year trend is unmistakable: Israel lost 18 points in 3 years (54% → 36%). That's not noise — that's direction.

שבעה הסברים כוזבים לכישלון.

1. «זה בגלל 7 באוקטובר — לפני המלחמה הכול היה בסדר»

גאלופ מתעד: עצמאיים ירדו מ-2019. דמוקרטים התהפכו בפברואר 2023 — 8 חודשים לפני 7 באוקטובר (49% לפלסטינים, 38% לישראל). השחיקה הגיעה לכל הקבוצות: צעירים, גיל ביניים, עצמאיים, רפובליקנים צעירים. המבצר היציב היחיד — אלה שנפגעו הכי פחות — רפובליקנים 50+.

הנתונים מראים: 7 באוקטובר לא יצר את המגמה — הוא האיץ אותה.

2. «זה אשמת נתניהו — כשהוא ילך, האהדה תחזור»

ב-2015 נתניהו נאם בקונגרס נגד עסקת הגרעין עם איראן — ללא תיאום עם ממשל אובמה, בהזמנת הספיקר הרפובליקני של הבית. לראשונה ישראל הפכה לכלי במאבק הפרטיזני הפנים-אמריקאי. מ-2017, בתקופת טראמפ, הדבר התבסס: העברת השגרירות, הכרה בסיפוח הגולן — הכול דרך האג'נדה הרפובליקנית. עבור המצביע הדמוקרטי, תמיכה בישראל הפכה לאי-נוחות מפלגתית.

אבל אם מדובר היה רק בעימות מפלגתי, העצמאיים היו צריכים להגיב אחרת — אין להם סיבה ללכת בעקבות הלוגיקה הדמוקרטית. אבל המגמה שלהם זהה. רפובליקנים צעירים 18–34 — הקבוצה שהלוגיקה המפלגתית אמורה לעבוד לטובת ישראל. Pew (2022–2025): ה-unfavorable שלהם כלפי ישראל עלה מ-35% ל-50% — גבוה יותר מרפובליקנים בכלל (37%). שיוך מפלגתי לא מגן.

אם נניח שדווקא נתניהו הפך את ישראל לחלק מהעימות המפלגתי (דבר שדורש הוכחה), — הרי שזה מסוגל להסביר רק את תנועת הדמוקרטים. אבל עצמאיים ורפובליקנים צעירים נעים באותו כיוון. פוליטיקאי אחד לא יכול להיות הסיבה לשלוש קבוצות עם לוגיקה פוליטית שונה.

3. «אשמים התקשורת המוטה והאוניברסיטאות — שם יש אינדוקטרינציה שמאלנית»

זה נכון חלקית — אבל כתיאור, לא כהסבר. CNN, NYT, קמפוסים אוניברסיטאיים אכן משדרים נרטיב שאינו לטובת ישראל. כמו גם TikTok. ההבדל ביניהם — לא בתפקיד, אלא ברמה: האוניברסיטה משדרת לסטודנטים, הבוגר משדר למערכת, המערכת משדרת לשידור, השידור משדר ל-TikTok. זו היררכיה של משדרים, לא של יצרנים. כדאי להזכיר: הפרופסור והדיקן המודרניים הם קודם כול בירוקרטים אוניברסיטאיים, ורק אחר כך חוקרים. הקריירה שלהם תלויה בסביבה המוסדית, לא בחיפוש אחר האמת. השאלה אינה "באיזו קומה רועשים יותר" — אלא מאיפה מגיע מה שכולם משדרים.

להילחם בערוץ ללא תוכן חלופי — זה כמו לדלות מים מספינה טובעת בדלי מחורר.

4. «צריך יותר מאמצים לקידום תדמית ישראל — PR טוב יותר, יותר אירועים, תקשורת יעילה יותר»

התוכנית הממלכתית "Brand Israel" הושקה ב-2005. מאות מיליוני דולרים לאורך עשרים שנה. פסטיבלים, מלגות, סיורי תקשורת, תוכניות אקדמיות. התוצאה ב-2026: 53% unfavorable — קרוב לשפל ההיסטורי. המגמה לא רק שלא נעצרה — היא האיצה דווקא בתקופת ההשקעה הגדולה ביותר בתקשורת. מספר האירועים גדל. הדירוגים ירדו.

קמפיין יח"צ לא משנה נרטיב, אם הנרטיב מיוצר במקום אחר בקנה מידה תעשייתי.

5. «ישראל צריכה להיראות פרוגרסיבית יותר — לתמוך ב-LGBT, לשדר לשמאל»

תל אביב בצמרת הערים הידידותיות להומואים בעולם. הצבא מקבל גייז בגלוי מ-1993. אוסלו 1993 — השיא: שלום, שתי מדינות, פרס נובל לשלום. גאלופ מתעד: דווקא אז האהדה לישראל ירדה ל-38% — אחד המדדים הגרועים בכל ההיסטוריה. השיאים — 63–64% — חלו ב-2013 וב-2018, תקופות של מבצעים צבאיים נגד חמאס. המיצוב האידאולוגי של ישראל לא מנהל את האהדה האמריקאית. המתאם הולך בכיוון ההפוך.

6. «זו אנטישמיות — אנשים פשוט שונאים יהודים»

Pew שואל שתי שאלות שונות. הראשונה — על ישראל-המדינה: 53% unfavorable. השנייה — על יהודים כקבוצה: 6% unfavorable (Pew, 2022/2023). הפער — 47 נקודות. אנשים מבחינים בין מדינה לקבוצה אתנית. זו לא אותה תופעה.

FSU/IGC (ספטמבר 2025): רק 24% מאמינים שישראל פוגעת בכוונה באזרחים. עם זאת, 47% מכנים את המתרחש רצח עם. אם 47% מכנים זאת רצח עם אך רק 24% מאמינים בכוונה — הפער מראה שהמילה מתפקדת לא כתיאור משפטי, אלא כסמן פוליטי. לא שנאת יהודים אלא נרטיב מוטמע.

אנטישמיות קיימת. אבל 53% — זו לא אנטישמיות ולא עמדה מודעת על מדיניות המדינה. זהו נרטיב מוטמע — דעה מוכנה שמשוחזרת ללא ידע בפרטים.

7. «צריך להתפלל יותר — אלוהים יגן»

זהו הטיעון היחיד ברשימה שאינו מתיימר להיות ניתוח — הוא מתיימר להיות מטפיזיקה. אי אפשר להפריכו בנתונים, וזה בדיוק מה שהוא נועד לעשות.

אבל יש בו סתירה פנימית.

המדינה נבנתה לא על ידי המתפללים, אלא על ידי אלה שייבשו ביצות, סללו כבישים, הקימו צבא. אלה שבנו למרות "מוקדם מדי, לא הזמן, ננתין" — יצאו מהנחה אחת: פעולה אנושית משנה את המציאות. על בסיס זה נדחתה הטענה של אלה שאמרו: קודם משיח, אחר כך מדינה.

אלה שקשרו את חייהם מרצון למדינה זו — כבר עשו את הבחירה שלהם. כל דור מקבל את המשימה שלו. לאחד — אדמה. לאחר — צבא. לדור הנוכחי — נרטיב.

"התפלל וחכה" היא עמדת אלה שעמדו בדרך בניית המדינה. לא אלה שבנו אותה.

בזמן שאתה מתפלל — הנרטיב שנכתב על ידי היריב הוא ללא תחרות.

שבעה הסברים. מחברים שונים — עיתונאים, דיפלומטים, רבנים, פעילים. מכנה משותף אחד: כולם מחפשים אירוע. יום, פנים, פלטפורמה — משהו שאפשר לבטל, לחסום, להחליף, להדיח. הנתונים לא מראים אירועים. הם מראים את מבנה שוק ההשקפות — אבל שוק אי אפשר לבטל. אפשר רק להתחרות בו.

מסקנה: להיות או לא להיות

המבצר היציב היחיד — רפובליקנים 50+. אלה אנשים שהשקפת עולמם עוצבה בשנות ה-60–80 של המאה ה-20 — לפני שאוניברסיטאות ותקשורת החלו לשדר נרטיב חלופי. רפובליקנים צעירים גדלו כבר בסביבה אחרת — ונותנים 24%. אם הדבר ימשיך, בעוד 15–20 שנה הדור המבוגר לא יהיה, ובארה"ב לא תיוותר אף קבוצת תמיכה יציבה בקרב אמריקאים.

כיצד בדיוק עבד הנרטיב בשנות ה-60–80? מי ייצר אותו וכיצד? כיצד נשמר הקשר עם ערוצי הרטרנסמיסיה? מי, מתי, וכיצד הופעל התהליך ונשמרה הקואורדינציה? מאיכות מחקר זה, מהתאמת מסקנותיו למצב הקיים, ומיישומם בפועל תלוי — האם לישראל יהיה בן ברית כמו ארה"ב או לא.

רשימת מקורות מלאה

  1. Gallup Feb 2026Link
  2. Gallup Mar 2025Link
  3. Gallup Feb 2024Link
  4. Gallup Mar 2023Link
  5. Gallup Mar 2022Link
  6. Gallup Jun 2021Link
  7. Gallup Mar 2019Link
  8. Gallup Fav Feb 2025Link
  9. Pew Apr 2025Link
  10. Pew Oct 2025Link
  11. Brookings Aug 2025Link
  12. UMD Aug 2025Link
  13. Economist/YouGov Aug 2025Link
  14. Responsible Statecraft Aug 2025Link
  15. AP-NORC Sep 2025Link
  16. FSU/IGC Dec 2025Link
  17. Pew Religious Groups Mar 2023Link
  18. Gallup Feb 2013 (historical)Link